אודות

שלום לכולם, אני נאור גרין.

הגעתי מהצפון וגדלתי על ניחוחות של אדמה טרייה ודשא ירוק (כן כן,

קלישאתי משהו. ככה זה הצפון).

 

החיבור שלי לטבע, כאמור, התחיל מהרגע שבו כף רגלי דרכה יחפה על

האדמה. תמיד התעניינתי במורכבויות הרבות של העולם, מה מקיף אותנו ומה

חיי בתוכנו. התעניינתי באטומים, פיסיקה וכימיה. האמת שבתוך תוכי תמיד חלמתי

להיות מדען. מאז היותי ילד, טיפחתי חלומות יפים על עולם שבו האינטרס העיקרי של

כול אדם, הוא לתרום לעולם. הרי שאם כול אדם יתרום את חלקו - כמעט ולא יישאר מה לתקן, לא כך?

 

עם בגרותי, התמימות לאט לאט (ורק מעט!) התקלפה ממני, והבנתי שהעולם לא בדיוק עובד ככה. אבל מה שכן, אני בעצמי אוכל לשמור על רוח של אהבה, דאגה ואכפתיות.

את זה, אף אחד לא ייקח ממני. זאת תמיד ידעתי.

 

וכשהייתי בגיל 24, קרה משהו מפתיע ומאוד לא צפוי בחיי. חליתי בסרטן.

חווייה מאוד מטלטלת ולא ברורה, קצת כמו לנסות למפות עיר שלמה כשהיא עמוסה בערפל.

אינספור רופאים, אינספור בדיקות כאלה ואחרות. בקיצור, לא נתנו לי רגע אחד של מנוחה (וכול זאת כדי להעניק לי את הטיפול הטוב ביותר -

חשוב לציין!).

 

יש איזשהו אפקט מעניין שקורה אצל אנשים שמתקרבים אל המוות. לעיתים, באיזשהו שלה הם פשוט מקבלים אותו בברכה. כי, בואו נודה על האמת, לפעמים יהיה יותר קל לקבל את המצב הקבוע של מנוחת עולם, מאשר להבין שמכאן נכנסים לתקופה בלתי פוסקת של מלחמות וחומרים כימיים. אז אני הגעתי לקבלת המוות.

 

בסתרי לבי אמרתי לעצמי שאם זו תהייה תקופתי האחרונה, אני יכול רק לקבל את המוות בברכה. אבל אם אצא מזה, אני נשבע בכול לשון של שבועה, אני אביא שינוי לסביבה שלי!!!

 

ומהסרטן ברוך השם החלמתי. חברה מאוד מאוד טובה שלי אמרה לי "יש אנשים שהסרטן לוקח להם חלק מהזהות, כמובן חלק ניכר מהבריאות, ואולי גם חלק מרוח החיים שעל פניהם.

אבל אתה הבחור הכי אופטימי שאני מכירה, אני יודעת שאתה תפיק אפילו מהמחלה הזו, את המיטב.

ועם האמרה העמוקה הזו החלטתי שאני הולך.

 

מאותו רגע, שבעצם חד משמעית נולדתי מחדש, החלטתי שאני חייב לטרוף את העולם.

 

כן, ידעתי שאני לא באמת יודע מה זה אומר, אבל גם ידעתי שבשורה התחתונה התוצאה היא השפעה סביבתית.

 

משם נדדתי לעולמות של ריפוי בעיקר. למדתי במשך שנתיים סוגים שונים של טיפול במגע (עיסוי רפואי, רקמות וכוסות רוח), ובסוף נחתתי בעולם הכימיה (שאגב הגיע מלימודי אנטומיה {עיסוי זה בעיקר אנטומיה}).

 

ושם העולם והיצירתיות שלי נפתחו. נזכרתי בתקופת ילדותי שבעצם האהבה שלי לכימיה הציתה ניצוצות ראשונים, וכמו עם כול שיעגון, מאותו רגע רק חיפשתי מידע. שעות על גבי שעות של איסוף מידע, זה היה מרתק, מדהים, מחמם, ממלא,

 

וגם קצת מריר. כי עם הלמידה, הגיעו תובנות שלא באות יד ביד עם תמימות טהורה.

בעצם הבנתי שאנחנו חיים בעולם שמלא (מה זה מלא? מפוצץ!) ברעלים.

מהמים שיוצאים מהברז ועד הלחם הטרי והחם שיושב על מדף המאפייה.

אבל (וזה חשוב), גם הבנתי שזה לא קשה להיות חיים בריאים, למעשה זה דיי פשוט.

בעיקרון זה רק אומר שצריך להיות מאוד מודע ולדעת מה החומרים ה- "רעים" ומה החומרים הטובים, ולשים לב מה אנחנו מכניסים לבית.

 

כי כמו שכבר הבנו, אף יצרן לא ירשום על המוצר שלו"רעל מזיק!!". חוץ מסיגריות, וגם שם זה לא ממש מועיל:).

 

קצת שפיכת אור על החומרים שבעיקר המין החכם משתמש בו, קרם כללי:

מי שאי פעם טרחה להציץ ברשימת המרכיבים בקרם שלה,

בטח ראתה את המילה SLS.

זה קיצור ל - Sodium Lauryl Sulfate.
מה פירוש השם הזה?